אור האורות

טוב, קודם כל – למען הסר כל ספק, אור האורות הוא רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב. הפוסט הזה לא קשור רק לרבינו – אלא בכלל ל"אורות" ולרצונות של התעלות, התחברות והארה. אז למה קוראים לו אור האורות – נראה, אולי אגלה בהמשך הפוסט.

בקיצור – פנה אלי חבר אינטרנטי שבעברו לפני שחזר בתשובה היה מחובר לכל החיפוש הרוחני ה"הודי". התחברות ל"עצמי", במסורתם של רמנה/פפג'י וכיוב' הוא חוזר בתשובה ברוך השם אבל חסר לו משהו.. חסר לו המדיטציות, החיבור וכיוב'

אז קודם כל (כמובן), כל מה שיש שם יש פה ביג טיים. רק שזה טיפה יותר מורכב (כמובן).

נתחיל מזה, חבר יקר (אם אתה קורא את הרשומה הזאת) שאם אתה מחפש את החיבור הגבוה – יש ברוך השם הרבה בדורות האחרונים שעוסקים בזה, בין אם זה תורות של חב"ד, שככל הידוע לי לרב גינצבורג יש למשל הרבה ספרים, שיעורים, תלמידים וסדנאות של התלמידים בתחומי תורת הנפש ו"אור אינסוף מאיר בכלים" (ניר אם אתה קורא אתה מוזמן להרחיב, לשלול, לנמק או להסביר), בין אם זה "כלל יהודי" או איך שלא תרצה להגדיר את התופעה המורכבת והמדהימה שנקראית הרב איתמר שוורץ – מחבר ספרי בלבבי משכן אבנה, במקור ליטאי אבל עם המון חסידות, רמח"ל, אריז"ל – הוא מדבר באופן מאוד מאוד ברור על עבודה פנימית והתחברות לנקודה של האחדות, כולל הסברים ודרכים בחלק מספריו. ובין אם זה תלמידים של רבינו הקדוש כמו הרב מורגנשטרן (מחבר ספרי ים החכמה, התלמידים שלו שולחים את דבריו על הפרשה בדואר אלקטרוני לכל מי שרוצה) או הרב קלוגר מבית שמש (מחבר יחוד ההתבודדות – מאוד מומלץ, ועוד ספרים רבים נזר ישראל, קרבה נפשי – שלא ממש הספקתי לקרוא). בכלל הרבה שיעורים בברסלב יכולים לתת את החיבור של הנקודה הגבוהה, עם הנקודה הנמוכה.

שזה מתחיל לפתוח את הנקודה העיקרית. מה אתה מחפש? מה אתה בעצם רוצה? מה קורה איתך בקרקע, בעולם העשייה? ולמה אתה רוצה כל כך לצאת ממנו למרחבים אחרים? מה רע בנפש שלך שאתה רוצה להתנתק ממנה? לא שחיפוש רוחני זה רע, לא שרצונות גבוהים להתדבק בהשם יתברך ולהנמס לתוך האינסוף ברוך הוא לא טובים אבל השאלה היא למה… מה קורה איתך פה? האם יש אפשרות שהמרחב האינסופי יפתח פה, בתוך העשייה היומיומית? בין הכביסה והחיתולים? זה השוב בייבי. רצוא ושוב.

אז אם פשוט חסר לך רצוא – יש המון אפשרויות. בברסלב זה התבודדות (שרבינו מצהיר בתורה נ"ב כמדומני – שיכולה להביא אותך לביטול), בחב"ד נדמה לי שיש התבוננות (שוב, ניר אם אתה פה, אתה מוזמן להסביר, מעולם לא ניסיתי). ויש עוד הרבה. שעת השקט של הרמח"ל (הבלבבי מדבר על זה הרבה), ועוד ועוד… גם רבי נתן כותב שאפשר לפני השעה התבודדות בדיבור עם השם יתברך שעה של שקט. וגם רבי נחמן מדבר על סוג של מדיטציה של עליית המחשבה בסגירת עיניים ואיך לחזור משם בביטחה…

אה, אם כבר הטייטל הוא אור האורות – אז ככה זה, תתחבר יותר לצדיק, אז תתחיל להתחבר לנקודות שהצדיק מדבר של החיבור למעלה אבל גם איך להביא את האור לתוך העולם שלך. איך לא להפריד. שנזכה כולנו, כן? הלוואי עלי להיות באמת דבוק ומבוטל לצדיק. הלוואי עלי להבין ולראות ביומיום את כל העושר המופלא. שנינו יחד בסירה אחת 🙂 (או אולי: שנינו יחד בסירת האחד)

טוב, זאת התחלה- אם תרצה תגיב ונתחיל לדבר 🙂

אודות רן ובר

not much
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

20 תגובות על אור האורות

  1. רני בן-נר הגיב:

    בס"ד
    תודה רן. אולי אם כבר פתחנו את הבופה בפומבי אז יאללה, בלגאן!!!
    הבעיה שלי היא שאני לא ממש מצליח למצוא פה איזשהו זרם שמדבר על הדברים במרחב הפתוח. הבעיה זה לא הטיטולים (וברוך השם יש). אדרבה. אפשר להביא את המדיטציה על העצמי לתוך כל דבר. זאת הרי ההוויה עצמה ולא איזה מצב שבא והולך. ז"א רק הפניית תשומת הלב באה והולכת אבל בזה אפשר לטפל.
    אין פה הסכמה מיינסטרימית שאני יודע עליה שמוכנה לטפל בפצצה הזו. את הרב גינזבורג קראתי ולמיטב הבנתי מספרו הוא טוען שרק יהודי יכול להגיע למצב הזה. או שהוא לא מכיר תורות של גויים, או שלא הבנתי אותו או ש(השלם את החסר…).
    זאת גם ההתרשמות שלי משמיעת שיעורים של הבלבבי.
    בקיצור, אם כבר מביאים את החוויה של האלוקות האימננטית לתוך היהדות, אז מנשלים את הגויים (שמהם למדתי את הפטנט). הצד השני הוא שאומרים לי שאני ממשיך את הקו של נדב ואביהוא (לא מאד מחמיא).
    מה שאני צריך זה איזשהו קו מסודר שיהיה גם נאמן לתורה וגם לא יחטא לאמת כמו במקרה של הגויים. הוה אומר שאני מוכן לקבל שיש הבדל בינינו אבל הוא לא יכול להיות שם כי כמו שכבר אמרתי מהם למדתי את זה.
    אני רק אציין שאם הייתי מרגיש מסופק שם , לא הייתי חוזר בתשובה אז כנראה שאני בכל זאת מרגיש שחסר שם משהו(אים).
    תודה על התשובה המהירה ומחכה לעוד סיבוב בקרוב. 🙂

  2. רן ובר הגיב:

    טוב. ננסה להתקדם מכאן.

    ראשית לגבי זרם מרכזי שמדבר על הדברים האלה – באמת שאלה טובה. אולי זה עניין של זמן ואולי זה עניין של מיקוד ואולי זה עניין של רבדים ועומקים. למה כוונתי? יש הרבה דברים שכתובים אבל צריך ללמוד כדי להגיע אליהם. למה זה לא כתוב בכל מקום, למה זה לא מוזכר בכל מקום?

    כי האמת היא שצריך עבודה פנימית וגבולות חיצוניים (נגיע לזה..) כדי להתעסק בדברים עמוקים. השם יתברך יהיב חכמה לחכימין, הוא נותן חוכמה למי שיש לו חכמה. נשמע לא פייר… אבל הכוונה היא שרק יראת השם היא החכמה האמיתית או הכלי האמיתי להכיל עוד חכמה.

    לפני שתקפוץ – בגדול יש ארבע עולמות – אצילות,בריאה,יצירה,עשייה (ומעל אצילות א"ק ועוד ועוד מדרגות אבל לא נכנס לזה כרגע). ההבדל העיקרי בגדול הוא בין אצילות לבין בי"ע – שנקראים עולמות הנפרדות. האצילות הוא אחדות (לפחות יחסית לבי"ע). כל נגיעה באצילות היא נגיעה באחדות האינסופית. המלכות שהיא הנקודה הנמוכה ביותר בכל עולם היא בעצם גם הכתר של העולם שמתחתיו.

    מה שנחשב "שיא האחדות" יכול להיות רק תחילת העבודה אצל האחר. איך זה יכול להיות? אתה אולי שואל את עצמך. העניין הוא – לפחות כמו שחלק מהמקובלים אומרים הוא לא הרצוא, לא הנקודה של הביטול לאור האינסוף אלא דווקא השוב! דווקא החזרה לתוך העולם. דווקא איך אני מכניס את זה לעולם "הרגיל". והדרך היחידה להכניס את האורות הגדולים האלה לתוך העולם היא רק דרך התורה הקדושה. כל דבר אחר שיגידו לך הוא שקר וימים יעידו.

    אנחנו חיים בדור מוזר ומוטרף. נשמות גבוהות עם נפשות רצוצות. אנשים שמצד אחד מתחברים לאור הכתר ורוצים אחדות ואור אינסוף ומבינים המון המון בפנימיות אבל לא מצליחים אפילו לקום לתפילה בזמן או ללמוד כמה שעות תורה רצוף. איך זה יכול להיות?! זה הסוד של הדור שלנו. אבל זה נראה לי נושא כבד לפוסט שלם…

    אה. נזכרתי בגויים. מובא בתורה שגם בלעם הרשע ידע סודות של התבודדות בשתיקה ועל ידי השתיקה היה לו חיבור מאוד עמוק עם השם יתברך ונסתרות הבריאה (כמו זמנים שבהם יכול לפעול גם במציאות הגשמית על ידי פעולות רוחניות). אז מה? אז מה אם היה לו חיבור עמוק, המידות שלו היו מושחתות! לא נכתוב מה היה בינו לבין האתון שלו…

    כתוב חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין. לענייננו, טכניקות של התחברות לעצמי שלך, סבבה, גם צריך זהירות אבל בטח ובטח שאם לא מדובר על סמלים ופולחנים אלא על להפנות את הקשב שלך פנימה לעצמך – זה נפלא. אבל לעשות מזה תורת חיים?! זאת הטעות! להבין שזה חלקי. השקר הגדול ביותר מכיל בתוכו נצוצות של אמת. רבי נתן מסביר בליקוטי הלכות שכל הקיום של השקר מגיע מכך שיש בקירבו אמת.

    שמעתי פעם את אסף משה בילר מאור הגנוז שסיפר שכשכתוב שאברהם נתן מתנות לבני הפלגשים, כתוב שהוא כבר נתן את הכל ליצחק וההסבר הוא שבעצם בדורות האחרונים – בני ישראל ילכו להודו ולמזרח לקבל משם את המתנות שלהם.. את הדברים שבעצם שייכים אליהם בעומק אבל בגלל הגלות וההסתרה היו צריכים להתגלגל ככה.

    הסוד של עם ישראל הוא הסוד של יעקב אבינו, סוד קו האמצע. סוד התפארת. התורה הקדושה – ישראל,אוריתא וקודשא בריך הוא חד הוא! סוד האחדות שמביאה את התורה הקדושה בתוכה ומאפשרת ליהודי להיות באמת חלק מתהליך הבריאה על ידי הורדת האחדות לתוך העולם. ממש בשתי מילים, הרב מורגנשטרן ואחרים שואלים (כמובן שלא בשפה הזאת..) – מה הביג דיל? לפני הבריאה היה אור אינסוף פשוט באחדות אינסופית ללא נפרדות, ואז היתה הבריאה שבה הכל נפרדות ואז האדם חוזר בפנימיות לאחוז בנקודה שלפני הבריאה, בנקודת האחדות אז מה החידוש? מה העניין ולמה זה בכלל?! אפשר היה לא לעשות את הבריאה לכאורה, לא? אז זהו שלא!

    החידוש הוא בריאה וכביכול נפרדות עם קודם-הבריאה והארת האינסוף בכל דבר באותו הזמן. הוא קורא לזה "הקישוט". שהרי כביכול הקב"ה לא "צריך" את העבודה של עם ישראל – זה לא עניין של צריך זה עניין של קישוט של תוספת שלא היתה אפשרית ללא הבריאה.

    תחשוב על זה 🙂

  3. eyalriess הגיב:

    שבוע טוב,
    נראה בעיני, שהתירגול המתכלל את המושגים שהציגו רן ורני, כמו: התחברות, הארה, חוויה של א-לוהות אימננטית, אורות בכלים וכו', הינו התפילה וכמובן ההכנה אליה. בתפילה אנו 'מתבוננים' עם העין הרוחנית, שומעים את מילות התפילה אותן אומרים בכוונה (אפילו 'רק' של פירוש המילות), מוציאים את ביטוי המילים בפינו, מסתכלים על צורת האותיות, 'לוקחים' איתנו לתפילה את ההתבוננות שלפני התפילה, ועולים ויורדים (רצוא ושוב) וכו' – ובע"ה זוכים להארה מהתפילה במשך כל היום. דומה שעיקר התפילה המשפיעה על כל ימי השבוע הינה תפילת שחרית של שבת.
    לכן, אנו רואים את ה'עובדים' הרוחניים המתפללים תפילה זו משך חמש-שש שעות.
    להת' ושבוע טוב. איל.

  4. רני בן-נר הגיב:

    בס"ד
    רן! תודה צדיק! זה מה שנקרא לכל יהודי יש נקודה מה שאין בחבירו.
    למעשה, תו"כ נכנסתי לתקופה אינטנסיבית שבה חוויית העצמות באה וניסיתי בעוונותי להיאחז בה. התוצאה הייתה לדעתי עלולה להיות שבירת כלים…הבנאדם צריך לדעת על איזו מדרגה הוא עומד ולא לנסות לדלג. בקיצור, ה' עושה טובה וכדי שלא יעלה לי השתן לראש, הוא מנחית כאפה שתחזיר לעבודת המידות ולימוד וקיום המצוות.
    לגבי הציטוט מאסף משה, השאלה היא אם ראוי להעלות את הנושא של חוויית האחדות בפרהסיה. האם בחיבור אמיץ לתורה ומצוות יש גם מקום לחשוף בפני הכלל את הנקודה הזו. יש לא מעט יהודים טובים שמתלוננים על החסר בנקודה הזו שהם מגלים לרוב במזרח.
    נו, טוב. עוד שאלות… 🙂
    אני מניח שלך יש יותר גישה ממני לגדוילים. אם יש מצב לעשות בירורי עומק, אשמח. לא הייתי רוצה שיצא תבשיל "לא כשר" חלילה תחת ידיי.

  5. דרול הגיב:

    האמת שהיריעה מאוד רחבה, וקשה למצוא נקודות מיקוד שלא תתפזרנה לאחר מכן לרמה של חוסר משמעות.
    נתחיל ממש לקראת הסוף, בנקודת התכנסות שהיא מהותית.
    עזבו אתכם תאוריות , מי התחיל איפה ומי למד מי.
    כל נושא העבודה הנפשית היה מנוון ונשכח ביהדות במשך מאות, אם לא אלפי שנים.
    גם אותם מעטים שידעו משהו, כתבו על זה מעט ואותו מעט שכתבו בוטל ולעיתים נדירות ,זכה להתייחסות כלשהי.

    השאלה מבחינתי, היא האם בכלל יש צורך לעשות עכשיו עבודה כלשהי לעניין , או שדי ללכת עם כל הדברים האלו לזן בודהיזם ולשושלת גורודייף/ אושו שיצרו טכניקות וקונספציות מתוחכמות ומצויינות שמספיקות והרבה ממספיקות כדי לטפל בכל הנושאים של מדיטציה והתפתחות.
    כאשר הבסיס הזן בודהיסטי האיתן כבר קיים, ניתן לספח אליו ,על הדרך כל מיני תוספות ברסלביות סטייל מיקווה והתבודדות שבוודאי יכולות לעזור למתרגל ברמת "ההתקשרות" ואני יודע שזה עובד.

    הניסיונות השעטנזים של תלמידי גינזבורג לערבב את הקבליזם התיאולוגי שלהם , עם טכניקות שנגנבו ברשלנות מסדנאות ניו אייג' סוג ד' , רק יוצרת מפגעים משני הצדדים.

    כלומר הניו אייג'ים חושבים שהדוסים הם גנבים וחקיינים ואילו הדוסים בטוחים שמדיטציה זה קקמייקה ושום טוב לא יוצא מזה.

    אני אמשיך אחרי כך.

  6. רן ובר הגיב:

    דרול – אני פגשתי באופן אישי מישהו שגדל על בירכי היהדות בלבד, מעולם לא קרא שום ספר מהמזרח (לפחות עד שפגש אותי.. וגם זה היה כדי לתרגם ולהסביר) – והגיע ככל הנראה לכל המדרגות ולכל המעלות ולכל הדברים שדובר בהם. את כל ה"תרגילים" הוא מצא בכתבי הסוד (כולל סוגים שונים של מדיטציה, כאלו עם נר, תרגילי התמקדות בנקודה אחת, מדיטציה בחושך מוחלט, ועוד ועוד).

    בליקוטי מוהר"ן גם רבינו מדבר ממש בפירוש על מדיטציה בעיניים עצומות ועליית מחשבה.

    • דרול הגיב:

      זה בסדר, להגיע למדרגות אפשר גם בלי שום תרגיל, אז מה?
      לגבי תרגילים , לא אמרתי שאין.
      אמרתי , מפוזר, לא מאורגן, מועט , מבולבל , לא מובן. אני התעסקתי במחקר הזה ופשוט מאוד מאוד קשה להוציא משם ,משהו קונקרטי , זה לא שאי אפשר , אבל אתה יכול לנבור כל החיים שלך בכתבים היהודיים ולא למצוא תרגולים ברמה שימלאו יומיים של סדנת פריימל.

    • דרול הגיב:

      אבל השאלה שלי מתחילה עוד קודם.
      לא "האם יש"
      אלא "בשביל מה לייצר דברים שכבר קיימים וקיימים היטב."

      • רן ובר הגיב:

        היתה אצלי פעם סדרה של שיעורים (לא שלי, תרגע..) שמי שהעביר אותה ליקט את התוכן ממעל 160 (או אולי 190?! אני לא זוכר בדיוק) ספרי פנימיות. זה היה איך להגיע לאור הנשמה דרך כל אחד מהחושים בכל מיני רבדים. היה צריך לצאת מזה ספר אבל הוא נגנז אחרי שהוא כבר היה מוכן לדפוס. אולי הוא יצא באנגלית או יצא באנגלית ואז אולי פעם בעברית.

        בכלל ביהדות מאוד אוהבים את הקטע הזה שראשונים השאירו מקום לאחרונים 🙂

      • דרול הגיב:

        זה שיש מקום , לא אומר שחייבים למלא אותו במשהו.
        זה במיוחד כשישנו חשש כמעט ודאי שהמקום יתמלא בסילופים ובגרוטאות.
        אני רציני, הייתה לי פעם סיבה טובה לטפל בזה , אני אספר לך בהזדמנות. אחרי התלבטויות החלטתי שלא לגעת ואם מישהו ישאל , בתור תשובה להראות לו על החץ שכתוב עליו "פונה".

  7. דרול הגיב:

    אני רוצה להכניס בבליוגרפיה קטנה.
    1. דיון בנושא שנקרא – "התעוררות בתורת ברסלב" http://drall0.wordpress.com/2011/12/06/401/
    2. הערך "הארה" בויקיפדיה העברית http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%94
    3. "מדיטציה ביהדות" בויקיפדיה העברית http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%98%D7%A6%D7%99%D7%94#.D7.9E.D7.93.D7.99.D7.98.D7.A6.D7.99.D7.94_.D7.91.D7.99.D7.94.D7.93.D7.95.D7.AA
    אלו הסיכומים העיקריים, הנוגעים לנושא , יכול להיות שיש אולי עוד כמה התיחסויות משניות.
    קריאה מהנה.

  8. רן ובר הגיב:

    אתה כתבת את הערך הארה בויקיפדיה?

  9. אורי הגיב:

    פוסט מעניין, תודה רבה. אפשר אולי את המייל של תלמידי הרב מורגנשטרן על מנת להירשם לרשימת התפוצה שלהם?

  10. harmony777 הגיב:

    סוף סוף הפוסט לו חיכיתי 🙂
    תודה!

    אני עצמי קרוב יותר לזרמים מהמזרח ומורים רוחניים המדברים על התעוררות מאשר ליהדות.
    עם זאת אני מרגיש ויודע שביהדות הזרם של הברסלב הוא המקום בו אוכל למצוא דרך ,תשובות ואנשים המדברים בשפה (הרוחנית) שלי.

    תראו- אני לגמרי מבין את רני.
    הרי המשמעות נושא ההתעוררות (או הארה) אומרת לנו שאנו נמצאים במצב של שינה, וניתן להתעורר ממנה למצב אחר.
    ישנם אנשים שהתעוררו והם מדברים מהמקום הזה,פועלים ממנו ומכוונים אנשים אליו.
    לדעת את זה ולהבין את זה יוצר מרכז פנימי ורצון מאוד חזק להתעורר.

    ולכן כאשר אני מסתכל על היהדות (ובמקרה זה ברסלב),טבעי שזה מה שאני אחפש- אדם אשר התעורר ומכוון אותי בעולם היהדות בהתאם לחוויה שלו.
    זה נראה לי מאוד טבעי.

    אומרים "עשה לך רב".
    ברור שאחפש רב אשר הגיע למקום אליו אני שואף.
    ברור שאחפש רב אשר התעורר.
    ואשר מדבר ומבין את השפה ועולם המושגים שלי.
    כי אם גם הוא בשינה אוכל ללמוד ממנו הרבה דברים- כל אחד שעלה מדרגה בתחום כלשהו בחיים וברוחניות יוכל לעזור למי שעוד לא נמצא שם.
    אך לא אוכל ללמוד ממנו על מצב הערות והדרך אליה כל עוד זו לא החוויה שלו.

    האדם היחיד,בינתיים,שהראה לי את היהדות באור הזה היה המורה דוד הר ציון.
    הוא התעורר, ולאחר ההתעוררות החל לחזור בתשובה ולחקור את היהדות מנקודת מבט ערה.
    הוא הוציא 3 ספרים.
    די קשה למצוא אותם כיום (יש אצלי שניים מהם).
    ובקריאה שלהם ראיתי פתאום את היהדות באור שונה לגמרי.
    ראיתי רבנים קדומים האומרים דברים לתלמידיהם, וברור לגמרי שהם מדברים ממקום שהתעורר.
    ומכוונים את התלמידים שלהם לשם.
    וראיתי מצוות שפתאום הבנתי את תפקידם בדרך להתעוררות ולאחריה.

    אך לא הייתי רואה זאת אם דוד הר ציון לא היה מראה לי את זה.
    לפתע ראיתי את היהדות כדבר חי זורם וכדרך רוחנית מיוחדת ורלבנטית לי.

    דוד הר ציון ,כידוע,לא התמיד בדרך היהדות והסתבך בנושאים של כת ומיניות.
    כפי שקרה לעוד מורים רוחניים.
    אך הדברים שאמר וכתב עדיין מאוד רלבנטים ועוצמתיים בעיני.
    לכן כל כך חשוב בעיני למצוא את זה ביהדות של ימינו.
    בעיקר זו הקשורה לחוזרים בתשובה.
    ובינתיים אני לא מוצא…
    לפחות לא משהו או מישהו המדבר בשפה ובמושגים אותם אני מבין.

    דבר אחרון- כמובן שההתעוררות היא לא סוף הדרך.
    אלא התחלה במובן מסויים.
    ויש המון עבודה לעשות כשערים.
    אך זה סוף החיפוש.
    וזה אפשרי.

    • דרול הגיב:

      הבעיה הגדולה של המחפשים, היא דבקותם בנושא הערות.
      אולי בגלל זה רבינו לא מכוון אותנו לשם ,אלא בעקיפין , כמו שכבר הראיתי לרני אצלו בבלוג איפשהו.

      גם צריך להבין שעירנות היא תוצאה של קוסמולוגיה מסויימת או קוסמותזה או קוסמוגניה – לא משנה והקוסמולוגיה הברסלבית דומה לזו הבודהיסטית , אבל לא זהה לה.
      גם ברמה האנרגטית , אתה מדבר בהארה על סינתזה בין זוגות של צ'אקרות , אבל בברסלב אין לך את זה.
      ההפך ,
      מי שיש לו נפש מתוקנת ורוח פגומה – אי אפשר להגיד עליו שהוא "נאור". ההפך זה בנאדם מניפולטיבי שהוא חוטא , אפילו בלי שהתאוות "מפילות" אותו.

      אתה מבין כמה זה מסובך לעשות כאן גזרה שווה?

      מה הפיתרון? לדעתי אותו פיתרון שהיה לנו כשנתקלנו בבעיות האלו אצל הבודהיזם.
      למצוא גורו.

  11. lior הגיב:

    לא קראתי את כל התגובות והפוסטים.
    אבל אני מאוד אוהב את הרב איתמר שוורץ מחבר בלבבי משכן אבנה, הוא רב שעושה הלכה למעשה את כל אשר הוא מדבר.
    חווה את מה שהוא מדבר עליו.
    בן אדם יקר עם נקודה פנימית אמיתית, מיש שמכיר קצת מהמזרח ימצא הרבה דברים דומים רק שהכל בא מיהדות.
    הפעם זה לא רק מתנות בני הפילגשים אלה ממש מאברהם אבינו.
    🙂
    מומלץ בחום להתעמק בספריו, הוא ממש כמעיין המתגבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s