אוהל הידברות – המקום שאפשר (כמעט) להפגש פנים-אל-פנים

אוהל הידברות. צילום מאתר http://www.freedigitalphotos.net

הרעיון נולד מתוך הדברות עם כותבת בשם איריס בבלוג של תומר פרסיקו, הפוסט המקורי שלו דיבר על התנתקות הימין ממחאת האוהלים. איריס אמרה שצריך הדברות, שצריך פשוט לדבר על דברים בגובה העיניים ובלי התנשאות. בלי שהדתיים יסתכלו על החילוניים כיהודים סוג ב' ובלי שהחילוניים יסתכלו על הדתיים בתור פרימיטיבים שגרים במערות (היא לא כתבה מילים נוראיות כאלה, אני פשוט מנסה להדגיש את הדברים).

החלטתי להרים את הכפפה. אני לא יודע מי יגיע לאוהל שלנו אבל כולם מוזמנים. בבקשה מכם, לכתוב מהלב שלכם, ולנסות לראות את הטוב והמאחד ולא "להכנס" סתם בדבריו של השני. מהצד השני מאוד אשמח שכל אחד יביע באמת מה שהוא או היא חושב. סתם להחליק דברים זה גם לא לעניין. אני (כמובן) כותב בשמי המלא ולא כניק, אבל מי שמרגיש שיותר נוח לו או לה לכתוב תחת שם בדוי, זה ממש בסדר – כל עוד, בבקשה, הדברים יהיו אמיתיים. ואם מישהו שואל אתכם משהוא שלא בא לכם לענות – סבבה, אל תענו (אני מכין את זה מראש כדי שלא תעלבו ממני…).

הכתיבה תעשה דרך תגובות לפוסט הזה. אתם מוזמנים ומוזמנות לכתוב קודם כל תגובה שמתארת אתכם, גיל, מצב בחיים, כיוונים, קשר עם היהדות, ונקודה שהייתם רוצים לחלוק או לשאול את "האחרים". מקווה שהמקום יהיה כר פורה ומעניין לאנשים בכל מיני נקודות בחיים. בכל מיני שלבים במסע.

בהצלחה לכולנו.

יאללה – בואו נדבר…

אודות רן ובר

not much
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

33 תגובות על אוהל הידברות – המקום שאפשר (כמעט) להפגש פנים-אל-פנים

  1. Ran Weber הגיב:

    אז ככה. כמו שאמרתי – כדאי שכל אחד יציג את עצמו או משהו על עצמו בתגובות. לא חייבים להגיד כלום אבל אנא להשתדל להיות אמיתיים 🙂

    **
    אני, בן 38, חוזר בתשובה 8 שנים. מחובר לרבי נחמן מברסלב. נשוי לאשה מקסימה ואבא לשלושה ילדים (וממש עוד מעט עוד אחד!). מעביר שיעורים בחסידות/תורתו של רבי נחמן, עכשיו במכמורת, בעבר גם בתל אביב ומודיעין. אולי נחדש את אחד השיעורים שם.

    כתבתי שני ספרים – תשובה שלמה – דרכים לתשובה מאוזנת, שהוא בעיקר ספר לחוזרים בתשובה והתגלות, שהוא רומן הביכורים שלי, מיועד (בעזרת השם) לכולם… גם לחילונים, גם לדתיים, גם לחוזרים בתשובה …

    מאוד חשוב לי לא להתנתק. לא מהחילונים ולא מהדתיים. אלא באמת לנסות למצוא את החיבור העמוק שמאחד אותנו.

    מבחינת האמונה שלי – אני מאמין שה"קטע" הוא לחבר שמיים וארץ, לחבר את החופש האינסופי של הנקודה הפנימית, את היצירתיות, את ההתרחבות של התודעה וההתפעמות של הלב עם ההלכה והעשיה המצומצמת בכלים בתוך העולם.

    ..ואתם?

  2. אילת הגיב:

    אז עכשיו תורי. בת 33, נשואה לאיש אחד מופלא ואמא לשני גמדים מהמשובחים שיש 🙂 (ובשעה טובה, רן!). קצת קשה לי להגדיר את עצמי מבחינה מקצועית – בעיקרון מעצבת, קצת מאיירת, בונה יותר אתרים ממה שהייתי רוצה לבנות (נמאס..), כרגע בעיקר מגדלת את הילדים ורק לאחרונה תפסתי את האומץ להגיד בפה מלא שזה מה שאני עושה.
    גרה בחיפה, אחת הערים היחידות שאני מכירה שיש בה דו קיום אמיתי.

    חילונית גמורה, אוכלת שרצים וכועסת שאין תחבורה ציבורית בשבת. התלבטתי מאד אם לכתוב את התגובה שלי ביום שישי בערב (כשהיה לי זמן) והחלטתי להתעכב כדי להתחשב, כי הרגשתי לא נעים לכתוב בשבת ב"בית" שלך. בכלל, משתדלת להתחשב, אפילו שלא תמיד צריך.

    משתדלת גם שיהיו לי חברים מכל גווני הקשת החברתית – יהודים וערבים, חילונים ודתיים, סטרייטים והומואים. ועדיין, אין לי מספיק חברים שונים ממני, וזה חבל לי. בטוחה שיש לי עוד הרבה מה ללמוד. מרגישה שקיימת היום תהום שרק הולכת וגדלה בין חילונים לדתיים, במיוחד חרדים. ברור לי שחברים חרדים כבר לא יהיו לי, למשל. אני חושבת שהם יותר מפחדים ממני ממה שאני מפחדת מהם, ועדיין בכל פעם שאני נוסעת ברמת וויז'ניץ בחיפה אני מרגישה כאילו אני מציצה לתוך משהו שלא שייך לי בשום צורה, למרות שכולנו אנשים שחיים באותה עיר.
    אני תוהה כמה חרדים/דתיים היו יושבים בתוך אוהל כזה לו הוא היה אמיתי.
    עצוב לי שהיהדות היום מתחברת אצל הרבה אנשים לשנאה ולטיפשות. עצוב לי שב-DVD הדתי היחיד שנתקלתי בו היתה ממש הטפה לשנאת זרים ולא רציתי לראות יותר. אני יודעת שהיהדות היא לא דת ששונאת, אבל אני יודעת את זה רק בגלל שטרחתי לברר ולא בגלל שזה מה שמוצג לי כחילונית.

    תוהה אם יכולה להיות הידברות אמיתית, ואם יש מספיק רצון משני הצדדים להכיר..

    • רן ובר הגיב:

      קודם כל יש לנו כמה דברים משותפים – בעיקר רצון לשינוי והדברות וגם כאב משותף על הריחוק בחברה. חוץ מזה ששנינו עוסקים באינטרנט וקצת נמאס לנו לבנות אתרים (האמת שכרגע בעיקר אשתי בונה את האתרים שלנו, אני בעסק הזה כבר איזה 17 שנה. ממש דינוזאור אינטרנט!)

      תודה שבחרת לא לכתוב בשבת. כל דבר שאדם בוחר מעצמו, מהרצון שלו, מהרגישות שלו זה מרגש. לא מתוך תחושה של כפייה, אלא מתוך רגישות לנקודות של האחר. תודה.

      לגבי חברים חרדים – אני לא יודע. אני יכול לספר לך שאני – הייתי בטוח שלא יהיו לי אי פעם חברים חרדים. וזה השתנה.

      אני זוכר שפעם התחלתי ללמוד עם חבר חרדי בבני ברק גמרא. היה ממש כיף ומדהים ופגשתי עוד חבר טוב שלו והתחלנו להיות בקשר. בכלל כל האנשים שהייתי קשור איתם שם היו נחמדים ופעם אחת שאלתי אותו בתמימות, "תגיד – איפה כל הרעים?" אז הוא שאל אותי בהפתעה: "איזה רעים?" עניתי לו: "לא יודע. תמיד גדלתי על זה שהחרדים הם רעים כאלה. אז איפה הם?" הוא התחיל לצחוק ואמר: "אל תחפש יותר מידי, כי בטוח שתמצא פה גם רעים. אבל לא רק…"ֿ

      אני עדיין בקשר איתו – משהו כמו 8 שנים. עוברים שמחות ביחד, כאבים, מחזורים של חיים ומוות. התרגשות ואדישות ועוד… וגם עם החבר שלו – אבל קצת פחות הדוק.

  3. איריס הגיב:

    שבוע טוב

    תודה על האירוח. אוהל נחמד הקמת.

    אני אשמח לשוחח איתך על מה שבא לך – רוחניות, יהדות, קבלה, חסידות, פילוסופיה, תיאולוגיה יהודית, חילוניות, ישראליות ועוד.

    אני תל אביבית, נשואה 25 שנה, ילדים, חילונית. שמחה בחיי.
    ראיתי שכתבת ספר שכותרתו 'התגלות'. גם אני עוסקת רבות בנושא זה, בעיקר התגלות ושפה. מעדיפה לא לכתוב על עצמי יותר בשלב הזה אלא לשוחח איתך. במה אתה רוצה להתחיל?

    איריס

    • רן ובר הגיב:

      הי איריס – אני חושב שאפשר להתחיל באחת הבשורות העיקריות של רבי נחמן, בשורה שהוא משגר אותה אלינו בקפסולה חסינת זמן – קוראים לבשורה הזאת: אזמרה. והוא שיגר אותה אלינו לפני 200 שנה.

      אין ספק שאנחנו צריכים אותה מאוד היום…

      אז מה זה אזמרה? אזמרה זה לראות את הטוב בתוך הרע. או לראות את הטוב למרות הרע. זה לא להתעלם מהשכבות הרעות אלא לראות את האור שבוקע דרכן.

      מעניין?

      • איריס הגיב:

        כן, גם שם יפה. אתה יודע מה מקור השם?

        אני באופן אישי לא חושבת שיש רע. יש סבל, יש דברים קשים, לא נעימים, יש טפשות שנראית כמו רוע וכד' אבל אין באמת רוע מכוון.

  4. Ronit הגיב:

    Hi Ran , thank you for taking the initiative i am very touched by your writing and willingness to expose and share, i feel we live in great times of major changes , consciousness shifting , old paradigm on the way out , witnessing the rising of unity and love , yes i am aware we have still time and more turmoil and upheaval on the way, but iam choosing to look forward and TRUST….. at times the unknown with it the the familiar , deep vision of greater humanity, creative higher self merging into GOD consciousness
    GATHERING IN VIRTUAL CIRCLES will help to raise awareness bring people from all walks of life closer regardless of their race belief religion …you name it.
    since i remember my self there was only one prayer in my heart- pray for inner and outer PEACE, may it will prevail
    Shavoa Tov
    with respect
    Ronit
    Byron Bay Australia

    • Ran Weber הגיב:

      הי רונית,
      ברוכה הבאה לאוהל שלנו! טוב לדעת שהדברים מטיילים ברחבי הגלובוס 🙂
      מסכים איתך שצריך להגיע לשלום עם עצמנו – ואז אפשר להשפיע החוצה, בעזרת השם.

  5. רן ובר הגיב:

    קודם כל – לכל הכותבים והכותבות – אם אני לא עונה או עונה לאט מידי – הילדים בחופש ועוד עניינים מבורכים בבית. אז זה לא בגלל צרות אופקים אלא חוסר בזמן 🙂

  6. שרית הגיב:

    שלום
    אני שרית,אמא לשישה,גרה בתקוע,ישוב מעורב,גם אנחנו קרובים לר' נחמן ושולחים מידי שנה נציגות לאומן בראש השנה (השנה אנחנו שולחים את אבא +ארבעה !)
    עוסקת בחינוך,טיפול הילינג ואימון סינרגיה.
    מרגישה שההתעוררות שקורית היום היא אמיתית,העיניין הוא לא מחירי הדירות,העיניין הוא שינוי אמיתי. מה שהיה עד עכשיו כבר לא יכול להמשיך לעבוד.
    מקווה שנגיע להידברות ואהבת חינם,אז הנה אני מצטרפת,מרימה את כנף האוהל ויושבת על המחצלת.
    מי רוצה קפה?

  7. איריס הגיב:

    יש כאן אספרסו?
    🙂 סתם, אני שותה בכלל נס.

    אני חושבת שזה לא מקרי שנשים נכנסות לכאן. קראתי קודם בבלוג של תומר את ההתכתשות בין המגיבים (כולם גברים). כל כך הרבה פחד, בורות, אגו. כל הדברים שחוסמים את הלב, שלרן אין אותם, עד כמה שאני יכולה לשפוט, אבל להרבה יש. לא שלנשים אין אותם, אבל נשים יודעות להתעלות מעל זה טוב יותר. במיוחד כשהן יחד. ובכל זאת אני מקווה שגם עוד גברים יצטרפו, אחרת רן עוד יבהל לנו..:)

    בכל אופן, שלום לכולם. אני חושבת שאין דבר מתאים מהאוהל הזה בתוקפה זו של השנה, בכל אופן איך שאני כיהודיה חילונית רואה את המשמעות של תשעה באב עבורי.

    אני מסכימה עם שרית. גם אני מרגישה כמוך. אני גם מרגישה יותר מזה- לראשונה אני מרגישה ממש דחיפות לעשות את זה עכשיו. להתחיל לדבר, להביא לקרוב לבבות , לא כססמא אלא בפועל, בין אנשים. לכן היוזמה שלך רן, ברוכה בעיני. אני מניחה שגם אתה מרגיש בזה, ראיתי שגם כתבת על זה בפוסטים אחרים.

  8. רן ובר הגיב:

    האמת שיש כאן אספרסו – הרגע שתיתי. מין בלנד מוזר בין אספרסו לתוספת של חוויאג' תימני לקפה. שילוב מוזר ומעניין….

    אני מסכים איריס שבאמת יש דחיפות בעניין. הפירוד – זאת הבעיה הגדולה שלנו. זאת תמיד היתה הבעיה. כתוב שעמלק זאת גימטריה "ספק". ושכל העניין של עמלק זה להפריד ביננו – ואז להכנס בפער ולחסל אותנו… מפחיד אה? אבל מאוד מציאותי.

    כולנו חלק מאורגניזם אחד. כשאנחנו נלחמים אחד בשני – זה כמו יד שמנסה להכות את היד השניה. לא חכם אה?

    אני גם מקווה שיגיעו עוד גברים. ניסיתי לשכנע את אשתי גם לכתוב אבל היא בשבוע ה42. אתן בטח מבינות יותר טוב ממני מה זה אומר 🙂

  9. דרול הגיב:

    מזל טוב לרן על הולדת הבן

    • איריס הגיב:

      וואו, איזה יופי! מזל טוב. מתי הוא נולד?
      רן, מזל טוב לך ולאשתך, הלוואי שתזכו לגדל אותו לאדם טוב, שמח, בריא וחכם.
      בחרתם שם?

      איריס

      • Ran Weber הגיב:

        תודה לדרול ולאיריס – הוא נולד בליל תשעה באב. שעה 21:35. שם – עוד עובדים על זה. בעזרת השם עד הברית יהיה מוכן 🙂
        תודה על האיחולים החמים.

  10. איריס הגיב:

    אם אני זוכרת – ואיך אפשר לשכוח – את הימים הראשונים אחרי הולדת ילד, לא יהיה לך הרבה זמן פנוי בימים הקרובים..:) אלה ימים של התעלות נפש אמיתית ובצידם המון ענינים טכניים, מה שלא מותיר לא זמן ולא חשק לענינים אחרים.
    לכן, קח את הזמן כשתתפנה לכתוב כאן, תודיע.

    לגבי השם- הצעתי היא לא 'לבחור' את השם מתוך רשימת השמות האפשריים, אלא לתת לו להתגלות בפניכם, 'כך מעצמו'. מקווה שאתה מבין למה אני מתכוונת : תנו לשם לצוף בתודעה, להגיע אליכם, היו קשובים. חשוב ביותר.

    כל טוב

  11. דרול הגיב:

    הצעתי לרוץ לרב קנפפלר בירושלים כדי שימצא לו שם.

  12. Ran Weber הגיב:

    ברוך השם הברית היתה מיוחדת מאוד – ויקרא שמו בישראל: נתן צבי.

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    שלום לכולם,
    מזל טוב למשפחת ובר…
    אנחנו יושבים פה זיו וליאור… צוחקים ומוקסמים מהשיח האמיתי הזה.

    עלו כמה נקודות מדבריכן/ם:
    1)שאנחנו אורגניזם אחד. שחשוב להדגיש את הערבות ההדדית.
    2)שייש תחושה של שינוי מקיף קודם כל תודעתי . ובכלי החיים…. ככה ככה …לאט לאט…
    3)שאנחנו שונים. איש מאחיו ובת סקטור אחד מאחותה בסקטור/שבט האחר….
    4)שנתן צבי זה שם יפה.

    אנחנו פה מסכימים…. ויש לנו עוד חברים וחברות שמסכימים גם…. 🙂

    אבל עכשיו איך מכניסים כל הגודל בתוך כל הקוטן? כלומר, איך מנכיחים את השמיים האדירים שבתוכינו שמתבהרים לאט לאט אל תוך החיים החיצוניים באינטרקציה היום-יומית, בארץ?

    לדעתינו, שפה, או יותר נכון שפת ההכרה שלנו והמבנה הפנימי של הבריאה הם כיוונים טובים לבירור…

    האם זה מובן? … למען האמת לבירור היסודות האלו אנחנו מוצאים שהנקודות שציינתם למעלה הם תנאי בסיס. כי זה מפעל של דור או של כמה.

    טוב וברכה

  14. סליחה,
    מצטערים על חוסר הזיהוי..

    מי שמאמין שאפשר לקלקל צריך להאמין שאפשר לתקן…

  15. מזל טוב, רן.

    הגעתי רק היום ל"אוהל" הזה. רעיון מעולה.
    אני מקווה שהדיונים יתרבו, ואשמח להשתתף בהידברות.

  16. רן ובר הגיב:

    שלום עופר!
    ברוך הבא ל"אוהל", אתה מוזמן לקפוץ לתוך הדיונים וההדברות. אבל אם אפשר כמה מילים על עצמך, להציג את עצמך לשאר הקוראים/ות.

    שוב ברוך הבא!

  17. ורד הגיב:

    שלום לכולם,
    הסתבכתי עם ההרשמה…
    גם אני מצטרפת לאוהל.אני אביא עוגיות.איזה כיף להיפגש ככה.מרגיש נעים ונינוח.
    אז ככה,אני ורד.נשואה לדוד אמא ל-4 ילדים גרה בצפון(מצפה נטופה).התחלתי את חיי קצת הפוך מהמקובל.התחתנתי בת 19.5 ומהר מאוד הפכתי לאמא.-אחד המקצועות המאתגרים,בלי שעות,ומה שיפה בזה הנתינה היא אין סופית אין ציפייה לתמורה,הכל באהבה.וכך במשך השנים גידלתי אותם עבדתי במקומות שונים.ובעשור האחרון עברתי לתחום משאבי אנוש ששם עבדתי מספר שנים,תפקיד מאתגר.ואז הלכתי ללמוד אימון בדרך פגשתי את רבי נחמן(ממש במקרה)ומאוד התחברתי
    לשמחה והתחושה של אהבה גדולה שיש לו לאדם.וכך במהלך השנה האחרונה יצרתי ערב נשים שנקרא
    "שהכל ברא לכבודו" (שירים.ריקודים,קטעים היתוליים על החיים שלנו) ואני מאמינה שזה יתפוס תאוצה יחד עם האימון ושאני אשמח את הקב"ה.

  18. ורד הגיב:

    יש עניין שאני מסתובבת איתו והאמת אין לי עליו תשובה חד משמעית(אם יש רחת כזאת)אני כל הזמן שומעת שתפקידנו כנשים לחזק את הבעל איתו אני חיה,להביא אותו לידי למידת התורה.ולשחרר אותו מעול הביתכדי שיוכל להתפנות לכך.מה?זהו?
    כן,אני יודעת שאנחנו הנשים אחרת והגברים אחרת.אין ויכוח על זה.אבל כאישה אני מרגישה שיש לי יכולת גדולה יותר מאשר להיות רק "עזר כנגדו" והאמת?לפעמים אני אפילו מתרעמת על כך

    • דרול הגיב:

      אני סבור שלכל אדם יש את כוחות.
      אישה יכולה להיות רבנית , סופרת ומשפיעה והיא יכולה להיות נשואה לגבר שהפעילות הכי מבורכת שלו היא הכנת חביתה.
      כל אחד צריך לפתח את כוחות הנפש שלו לפי נטיותיו , ללא חסמים מגדריים

    • Ran Weber הגיב:

      מעניין כי נשמע שאת עושה המון בלי קשר לבעלך – ערבי נשים, אימון, משאבי אנוש…
      אולי אחת הבעיות העיקריות שלנו היא המתח הפנימי בין הגשמה אישית/עצמית לבין באמת לתת את הכוחות היכולות והרצונות שלי להשם יתברך ולתת לו להוביל אותי למקום הטוב ביותר. להקשיב לעצמי ולראות שההצלחה וההגשמה היא קודם כל פנימית. בתוך עצמי ואחר כך בתוך הבית/המשפחה שלי ורק בסוף בסוף בעולם.
      אני דרך אגב לא מדבר דווקא על נשים…

      • ורד הגיב:

        אתה יודע,בדרך כלל הייתי מתחבאת ומציגה את עצמי בחצי פה או בהתנצלות על כך שאני רק מתחילה וזה ניסיון ועוד גיבובי שטויות.זה משחרר את ההתכווצות הפנימית,להוציא החוצה.
        אני בהחלט מתחברת לכך שאדם צריך לבא קודם מעצמו דרך ביתו ורק אחר כך החוצה.אי אפשר לעשות את זה אחרת.

  19. ורד הגיב:

    חביתה זה מבורך בעיניי.
    אבל באמת,האר"י ז"ל אומר (שמעתי באחד השיעורים)שהאישה באה לתקן את בעלה.אם בעבר האישה היתה יושבת בבית היום היא יוצאת יותר ומלומדת ולומדת יותר.אז מה בעצם הטעם בכל זה אם תפקידי לתמוך באחר(אני באמת שואלת כדי לדעת לא לשם ההתפלמסות)

    • רן ובר הגיב:

      ורד – זה ממש מעולה שאת אומרת את הדברים כמו שהם בלי להקטין ולהתחבא – לא התכוונתי לשלילה חס ושלום. רק לפעמים בנאדם אומר – אני לא עושה כלום בחיים. וכשאתה שואל אותו מה הוא עושה אתה שומע שבעצם המון…

      אני התייחסתי לנקודה הפנימית שהמושג הגשמה אצלנו הוא מעוות. אנחנו מסתכלים על הגשמה בתור דבר חיצוני. שאול המלך חיפש מלוכה? הוא חיפש אתונות.. דוד חיפש? הרב ש"ך? רבי נחמן? רק אנחנו תקועים במושגים של גויים…

  20. רני בן-נר הגיב:

    בס"ד
    תודה על הרעיון. פתחתי בזמנו בלוג לפני כשנתיים ושכחתי ממנו. היום בזכותך החזרתי אותו לחיים…:)
    http://malaahaarets.blogspot.com/2010/06/blog-post_22.html

  21. רני בן-נר הגיב:

    אופס…:) http://malaahaarets.blogspot.com/
    סליחה עלה חדש בעניינים. 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s