מחאת הסופרים

מחאת הסופרים – תעלול שיווקי או מהפכה חברתית?

לפני כמה ימים עלה במוחי הקודח רעיון – לקחת שולחן קטן, בריסטול, טושים, כיסא מתקפל ו100 עותקים מספרי החדש – התגלות ולנסוע לרוטשילד. שם להקים מאחז מחאה קטן ולכתוב בשלט גדול – "מחאת הסופרים". לעדכן את החדשות, להזמין תקשורת ולחלק מאה עותקים מהספר לאנשי המאהלים הפזורים באיזור.

במידה ואנשי התקשורת היו אכן טורחים להגיע – הייתי מכריז בקול מרגש שנמאס לנו מהניצול של הסופרים והאומנים בארץ, מסביר שהבאתי ספרים לחלק חינם כי אי אפשר לחיות במדינה הזאת וקורא לסופרים אחרים (אשכול נבו?) לבוא ולחלק ספרים שם בעצמם. וכך אחרי שאחלק את הספרים שלי אוכל לחזור הביתה ולעזור לאשתי עם הילדים.

בחזרה למציאות האפרורית.

האם זה היה עוזר? אולי. זה בטח היה עוזר לי להביא למודעות את הספר שלי אבל אני לא בטוח שזה היה עוזר לסופרים אחרים. אשכול נבו, למשל, כנראה לא היה יכול להגיע. למה? כי הוא עובד עם הוצאת ספרים "ממוסדת". והוצאות הספרים הן חלק מהSYSTEM. סליחה – הן הSYSTEM ביחד עם צומת וסטימצקי. אומנם בשביל סופר בקנה מידה כמוהו אולי המחאה לא רלוונטית. אכן – מי שמוכר 200,000 עותקים מספר, באמת נהנה מתנאים אחרים מאשר סופרים קטנים ולא ידועים שמוכרים 1,000 עותקים ופחות.

מכיוון שלא ראיתי טלויזיה (איזה שמונה שנים), דיווחו לי לפני איזה חודש או חודשיים שמנכ"ל אחת הרשתות הגדולות של הספרים התראיין בתוכנית מול סופרים שטענו לקיפוח. הסופרים – בין מחברי הרבי מכר הידועים בארץ – טענו שהם מרוויחים רק שקל וחצי לספר. כאשר המראיינים שאלו את מנכ"ל (או הבעלים?) של אותה רשת ספרים הוא פטר את העניין ואמר – הסופרים האלה בכל אופן אוהבים לכתוב וגם אם לא היינו משלמים כלום הם היו ממשיכים לכתוב (ציטוט לא מדוייק בעליל, נכתב מכלי שלישי, למי שיש את הציטוט המקורי אשמח להחליף!).

את אותה המגמה אפשר למצוא בכל מקום, בהוצאות הספרים, ברשתות החנויות, ומסתבר שאפילו אצל יחצ"נים פרטיים!

חבר טוב שלי, שמכר המון ספרים בהוצאה עצמית (טוב הוא גם רב מפורסם, זה בטח עוזר), אמר לי פעם שהוא ממש ממש ממליץ לי לא לעבוד עם הוצאות ספרים. הוא סיפר לי שהן לוקחות את כל זכויות ההפצה ומשאירות אותך עם גרושים. הפעם הקשבתי לו ובאמת הוצאתי את התגלות בעצמי ללא הוצאת ספרים. האם זה היה נכון או לא? ימים יגידו. בוודאי שמי שמוציא בהוצאת ספרים יש לו את המטרייה השיווקית/פירסומית. או אולי לא?

מקרה מקימי

יובל דיין ואשתו נועה ירון-דיין הוציאו את הספר בהוצאת עם עובד. הספר מקימי הפך לסיפור הצלחה ישראלי והיה מלווה בהרבה יחצ"נות.  מי עשה את היחצ"נות? טוב. עבור נועה, סליברטאית מוכרת בחברה הישראלית וחוזרת בתשובה מתוקשרת, היה קל לארגן את היחסי ציבור בעצמה. אבל עדיין – ככל הידוע לי, את רוב העבודה עשו היא ובעלה. כששאלתי את יובל – הוא גם המליץ על הוצאה עצמאית למרות שמכיוון שמכרו כל כך הרבה עותקים, מן הסתם הרוויחו טוב והצליחו להעביר את המסר להרבה אנשים.

 מקרה לוחמי התמורות

לוחמי התמורות נכתב על ידי הרב ארז משה דורון במשך 11 שנה. זה ספר עמוק ורחב אופקים שבתוכו מקופלים רעיונותיו של רבי נחמן מברסלב מולבשים במשלים בתוך עולם המזכיר את טולקין. הספר יצא לאור בהוצאה עצמית – הוצאת לב הדברים שהוא הארגון של הרב ארז, ומכר גם מספר גדול מאוד של עותקים. העובדה שהם הוציאו את הספר בהוצאה עצמית – מאפשרת להם למכור אותו גם בעצמם וגם על ידי מפיץ חיצוני.

מקרה התגלות

טוב, פה אנחנו עדיין לא יודעים מה יקרה. עדכונים בקרוב. אבל רציתי לציין שהחלטתי להוציא לאור את הספר בעצמי. זה מאפשר לי כמה דברים – להפיק את הספר במחיר נורמאלי, להיות בקשר עם הבית דפוס, או במקרה שלי עם אסף בריל המתוק מעין רואה הפקות – שעזר להביא את הספר לדפוס, לתאם בין ההדפסות, להיות בקשר עם זאת שעימדה את הספר (נגה מנור), עם הדפוס הצבעוני לכריכה, הכרכיה וכל העניינים. המפיץ שאיתו אני עובד הוא דני ספרים – שהכניס את הספר לסטימצקי, לצומת ספרים ולחנויות דתיות. נשאר רק יחצ"נות… מממ… יחצנ"ות.

מה עם יחצ"נות לספר?! מי יעשה את זה, אתה?

אחד הדברים המחרידים ששמעתי מאחת היחצניות (נמאס לי מגרשיים כפולים בתוך המילה הזאת, תסלחו לי!) בתחום הוא שהיא יחצנה ספר שאמור היה למכור המון, על אישיות תקשורתית מוכרת, היא הצליחה להביא לפרסום הספר ב70 כתבות עיתונאיות שונות! ונמכרו מספר קטן של עותקים (פחות מ300? אולי אפילו הרבה פחות, לא בטוח). דבר מחריד ומפחיד! בנאדם משקיע אלפי שקלים, מצליח להגיע לתקשורת ובסוף אין מכירות? ואפילו אם היו – שקל וחצי לספר? (זוכרים?).

ואני מה אני? אז קודם כל הקדוש ברוך הוא (האחראי האמיתי לכל מה שקורה בכל מקום ובכל זמן. זה שממש מחליט מה יצליח ומה לא. בקיצור מעל לכל יחצן) סידר לי קשר עם כמה עיתונאים ועם כמה אתרי אינטרנט שיעזרו לי בעזרת השם. אני לא יודע אם זה יעזור או לא. גם המליצו לי ששיווק באינטרנט מאוד חשוב. ובעיקר? שאנשים יאהבו את הספר. בינתיים קיבלתי המון תגובות שהספר זורם לאנשים בידים והם לא יכולים לעזוב אותו. כמה אנשים אמרו שבת זוגתם תפסה אותם לשיחה ארוכה על הזוגיות שלהם בעקבות הספר (מצטער אם זה הכביד על מישהו, אבל בסוף הם אמרו שזה הועיל דווקא!)

אומנים, אומנות, יצירה ו… כסף?!

אני לא מנסה להיות מליונר מכתיבת ספרים. אבל מעצבן אותי היחס. הגישה של – אתה לא אמור להרוויח מזה אבל אנחנו אמורים. והאנחנו הזה כולל את כל מקצועות הלווין שחגים ומסתובבים מסביב לכותב. יחצנים,מדפיסים,מעצבים,עורכים,מגיהים,מפיצים,מוכרים, ושלל מילים שנגמרות ב "ים". דיברתי היום עם רואי לוי (אקס. שוטי הנבואה) והוא הרגיע (או הרתיח) אותי שהמצב בשוק המוזיקה מזעזע לפחות אותו דבר ואולי יותר.

אז מה עושים?

לא יודע. אבל בינתיים במקום לצאת לרחובות הדפסתי את הספר בעצמי ואני משתדל לעשות את ההשתדלות שלי לגבי הפצה. אשמח לכל עזרה ולכל רעיון. מה שמשמח אותי קודם כל הוא שיש חברים טובים שרוצים לעזור. זה ממש כיף – הרבה יותר מרגש ממשהו קר ומכאני. ודבר נוסף – אני מקבל המון פידבקים מאוד מעודדים לגבי הספר. אני מאמין בסופו של דבר – שמוצר טוב, יכול להמכר. הכל בעזרת השם 🙂  . מכיוון אחר – אני חושב להקים איזה אתר שיאגד רעיונות ועצות למי שרוצה להוציא ספר לאור – אבל יש לי חבר שאומר שגם ככה יש לי יותר מידי אתרים ואני מתפזר יותר מידי. אולי הוא צודק. נראה 🙂

 

מה דעתכם על מחאת הסופרים?